הפרעת קשב וריכוז, או כפי שקרובי מכנים אותה "הפרעת קצב וריקוד", היא הפרעה התפתחותית המערבת את המוח. מקורה הוא בשינויים בפעילות הכימית של חומרים מסוימים במוח, ובעיקר דופמין ונוראדרנלין, כמו גם בשוני בתפקוד ומבנה המוח.
הפרעת קשב וריכוז פוגעת במגוון רחב של תפקודים, בהם תפקודים ניהוליים (האמונים על היכולת לתכנן משימה ולהוציאה לפועל מתחילתה ועד סופה בצורה מלאה ושלמה) והיכולת לווסת גירויים חיצוניים ופנימיים על מנת לאפשר שמירה על קשב וריכוז ממושך במהלך משימה מסוימת ולהימנע מפעולה אימפולסיבית עקב גירוי כלשהו (נטרול גירוי ודחיית סיפוקים) .
היכולת לנטרל את כלל הגירויים (פנימיים וחיצוניים) ולהתמקד רק בגירויים המקדמים את ביצוע המשימה בזמן פעילות מסוימת היא הכרחית לתכנון ולהשלמה מלאה של כל פעולה יומיומית, אולם כאשר נדרש מאמץ מחשבתי ניכר או פעילות שאינה מעניינת את הילד/ה היא נדרשת במיוחד.
עיקר התסמינים של הפרעת קשב וריכוז, שקיומם מהווה תנאי לאבחון ההפרעה, הם ביטויים של היפראקטיביות, אימפולסיביות וקושי בשמירה על הקשב והריכוז לאורך זמן.
עם זאת, רק כמחצית מהילדים עם ADHD סובלים גם מהיפראקטיביות והם יאובחנו לרוב בשלבים מוקדמים יותר – בגילאי גן ובית ספר יסודי. יתר הילדים מאובחנים לרוב בגיל מאוחר יותר מאחר שמציגים סימנים פחות מובהקים, כמו חולמנות. במקרים אלו הפנייה לאבחון תתבצע אם הקשיים מתגברים עקב עלייה בדרישות מהילד/ה, או כאשר התפתחה הפרעה נלווית, כגון חרדה, דיכאון, פגיעה בדימוי העצמי, קושי חברתי, הישגים אקדמיים נמוכים ועוד.
חשוב לציין כי הפרעת קשב וריכוז מאובחנת אמנם בילדות, אולם מדובר במצב מולד וכרוני אשר מלווה את הסובלים/ות ממנו לאורך כל החיים. לכן, אבחון מוקדם ומציאת דרכי התמודדות אפקטיביות חיוניים כל-כך כדי למזער את השפעות ההפרעה על שאר היבטי החיים.
הפרעת קשב וריכוז תוארה והוגדרה כהפרעה עוד במאה ה-18, אולם היא מהווה מושא מחקרי רק בשלושת העשורים האחרונים.
בישראל, שכיחותה עומדת על 5-10%, והיא שכיחה פי שניים בבנים לעומת בנות. מחקרים שונים הראו כי גנטיקה מהווה גורם משמעותי להתפתחות של ADHD, וכאשר שני ההורים סובלים מההפרעה הסיכוי להתפתחותה בקרב חברי המשפחה הצעירים עומד על 50%.
כ-75% מהילדים ובני הנוער שאובחנו עם הפרעת קשב יתמודדו עמה לאורך כל החיים הבוגרים.
סימפטומים המבטאים היפראקטיביות ואימפולסיביות
מתבטאים בתזזיתיות, תנועתיות יתר, התנהגות אימפולסיבית וקושי בדחיית סיפוקים.
סימפטומים המבטאים בעיה ביכולות הקשב והריכוז
מתבטאים באי שימת לב לפרטים, קושי בהתארגנות וביצוע משימות, שכחנות, מוסחות וקושי בשמירה על קשב וריכוז לאורך זמן.
אבחון של ADHD מותנה בעמידה בקריטריונים של תחום אחד לפחות מבין השניים. כמו כן,
ההפרעה תאובחן רק לאחר שנשללו מצבים אחרים שיכולים להוביל להתפתחות של תסמינים דומים. לכן, כדי להימנע מאבחנה שגויה או היעדר אבחון, יש לבצע את התהליך על-ידי רופא המוסמך באבחון של הפרעות קשב וריכוז.
מטרת האבחון היא לקבוע האם הילד/ה סובל מהפרעת קשב וריכוז או מהפרעה אחרת שאחראית לסימפטומים שבעטיים הגיע לאבחון, והאם קיימת תחלואה מלווה, כגון דיכאון, חרדה, הפרעת טיקים, הפרעה טורדנית אובססיבית, לקויות למידה, הפרעת תקשורת והפרעות התנהגות.
על פי תקנות משרד הבריאות מוסמכים לאבחן ולטפל בהפרעת קשב וריכוז בילדים אחד מהבאים בלבד :פסיכיאטר ילדים, נוירולוג ילדים, רופא התפתחותי או רופא קשב שהוא רופא מומחה ברפואת ילדים שעבר הסמכה מיוחדת של משרד הבריאות לאבחון של הפרעת קשב וריכוז.
תהליך האבחון במכון מתחיל עוד לפני שהתקיימה פגישה האבחון. למעשה, לאחר יצירת הקשר הראשוני ותיאום התור על ההורים ואף הנער/ה עצמו/ה (אם היא/הוא מעל גיל 14 שנים), למלא בקפדנות את שאלון העזר לאבחון הפרעת קשב וריכוז.
בנוסף, תתבקשו למסור למילוי את השאלון למורה/רב המכיר היטב את הילד/ה, במשך לפחות חצי שנה של הכרות יומיומית במסגרת לימודית .
את השאלונים יש לשלוח לפחות שבועיים טרם הפגישה המתוכננת למכון.
הפגישה אורכת 45-60 דקות והיא מורכבת משיחה שנועדה כדי לבחון ולהבין לעומק את קשיי הילד/ה והאופן בו הם מתבטאים בחיי היום-יום. לצד זאת, נסקור את ההיסטוריה הרפואית, מיילדותית והתפתחותית של הילד/ה. במהלך הפגישה תשאלו גם על התפקוד החברתי, לימודי, רגשי והתנהגותי של הילד/ה ונעמוד על הרקע המשפחתי, בדגש על בעיות התפתחותיות ולקויות למידה בחברי משפחה מקרבה ראשונה.
בהמשך האבחון הילד/ה יתבקש/ תתבקש לבצע סדרת מבדקים התפתחותיים ולימודיים תואמי גיל. מטרות המבדקים הן להעריך את יכולת הקשב והריכוז, מידת המוסחות, היכולת לקיום הוראות רב שלביות, זיכרון העבודה, ויכולת תכנון ניהול ארגון וביצוע משימות מתחילתן ועד סופן.
לצד כל אלו, במהלך האבחון תתבצע הערכה של תפקודיו/ה האקדמיים-לימודיים של הילד/ה כדי לבחון אם קיימות לקויות למידה. כמו כן, הילד/ה יעבור/ תעבור הערכה של תפקודים מוטוריים ותקשורתיים. ההערכה תושלם לאחר ביצוע בדיקה גופנית מקיפה והערכה נוירולוגית מלאה (הערכה של תפקוד מערכת העצבים).
בסיום הפגישה תימסר להורים תוצאת ההערכה בעל פה, כמו גם מידע בנוגע למבחנים נוספים, במידה ונדרשים לשם השלמת ההערכה. כמו כן, נדון יחד באפשרויות הטיפול התרופתי והמשלים.
סיכום האבחון הכתוב והמפורט עם המלצות מפורטות להמשך אבחון וטיפול יוכן ויימסר לידי ההורים בתוך שבועיים מיום האבחון, למעט מקרים חריגים או אם נדרש המשך בירור.
לרוב, להפרעת קשב וריכוז נלוות מחלות והפרעות נוספות. לכן, לא תמיד ניתן כבר לאחר פגישה אחת לקבוע בצורה חד משמעית כי הילד/ה סובל/ת או אינו סובל/ת מהפרעת קשב וריכוז . בנוסף קיימים מצבים המחקים את הסימפטומים של ההפרעה (למשל הימצאות של הפרעת שינה או אנמיה קשה) וקיימות מחלות מלוות שעלולות להפריע לזיהוי ההפרעה, כגון לקויות למידה, בעיות רגשיות והתנהגותיות המקשות על תהליך האבחון.
מסיבה זו יתכן ולאחר סיום פגישת האבחון תידרשו להשלים אבחונים נוספים, כגון אבחון דידקטי או פסיכודידקטי לאבחון לקויות למידה, או אבחון ממוחשב להפרעת קשב וריכוז (כגון מבחן TOVA או (MOXO .
מטרת האבחונים הממוחשבים היא להעריך את התפקוד של הילד במהלך ביצוע משימות שונות (משעממות יותר או פחות) מבחינת מדדי זמן תגובה לגירוי שמופיע על המסך, אימפולסיביות ויכולת לבצע בקרה לפני מתן תשובה ולבצע משימה מחשבתית לאורך זמן תוך שמירה על קשב גם בנוכחות מסיחים שונים. תפקוד הילד מושווה לנורמה של בני גילו ומינו וניתן להסיק מתפקודו האם יש חשד להימצאות של הפרעת קשב וריכוז.
מדובר בכלי עזר לאבחון בלבד בו יכול הרופא המאבחן להשתמש על פי שיקול דעתו.
ביצוע של מבחן ממוחשב לבדו, ללא תהליך האבחון המלא, עלול להוביל לקבלת תוצאה שלילית או חיובית כוזבות בנוגע לקיום של הפרעת קשב וריכוז.
את המבחן הממוחשב נהוג לבצע עם וללא מתן של תרופה המשמשת לטיפול בהפרעות קשב (בד"כ ריטלין או אטנט), על מנת להעריך האם חל שיפור בתפקודו של הילד במבחן בעקבות הטיפול התרופתי.
לאחר שהסתיימה פגישת האבחון יש לקבוע פגישת מעקב 2-4 שבועות לאחר מכן.
מטרת פגישת המעקב במידה והוחלט על מתן של טיפול תרופתי היא להעריך את התגובה לטיפול ואת קיומן של תופעות לוואי כתוצאה מנטילת התרופה.
לשם כך תתבקשו לבצע רישום יומיומי במחברת המעקב בנוגע לתלונות וסימפטומים שהופיעו מתחילת הטיפול, כמו גם מידת הקשב והריכוז והשינוי בסימפטומים של הפרעת הקשב והריכוז כפי שנצפו על ידכם בבית וכפי שדווח בכיתה בבית הספר.
בסיום שבועיים מתחילת הטיפול עליכם למלא –"שאלון דיווח תופעות לוואי והערכת קשב וריכוז תחת טיפול תרופתי". רצוי ששאלון דומה ימולא אף ע"י המורה בבית הספר. את השאלונים יש לשלוח למייל המכון שבוע לפני פגישת המעקב.
פגישת המעקב תתנהל טלפונית בתאריך שנקבע ותמשך 20 דקות. בסיומה יבוצעו שינויים ו/או התאמות בטיפול התרופתי שנקבע לפי צורך ותקבלו הנחיות מקיפות בנוגע להמשך טיפול.
במידה ולא ניתן היה לקבוע אבחנה ברורה והתבקשתם/ן לבצע בדיקות נוספות פגישת ההמשך נועדה כדי לעבור על תוצאות הבדיקות המשלימות אותן התבקשתם/ן לבצע (אבחון פסיכודידקטי, מבחן ממוחשב MOXO/TOVA, השלמות וייעוציים נוספים) ומתן אבחנה ברורה למקור הבעיות והקשיים מהם סובל/ת הילד/ה. אם יתברר כי מקור התסמינים אינו נעוץ בקיום של ADHD תונחו בנוגע להמשך בירור. אם התקבלה אבחנה של ADHD בפגישה יינתן הסבר מקיף בנוגע לטיפול התרופתי והמשלים.
לסיכום, תהליך האבחון של הפרעות קשב וריכוז מהווה חלק אינטגרלי ומהותי ממהלך הטיפול כולו. אבחון מקיף וזיהוי קשיי הילד/ה והאופן בו הם מתבטאים על-ידי גורם רפואי המוסמך לכך הוא הצעד הראשון בדרך להתאמת טיפול מוצלח המוביל, במרבית המקרים, לשיפור ניכר בשגרת החיים של הילד/ה והמשפחה כולה.